


אל סדרת השאלות ששואלים אותי על החומרים שאני עובדת איתם מצטרפת השאלה:
איך את מציירת את כל הדברים האלה עם הפימו?
אני לא מציירת,אני עונה.
אני מעבדת את הפימו בטכניקת "מילפיורי".
באיזו טכניקה??? מילפיורי.
מילפיורי Millefiori באיטלקית- "אלף פרחים". הטכניקה היא טכניקה ליצירת יצירות אומנות מזכוכית בצבעים. בשנים האחרונות אומנים ויוצרים החלו להשתמש בחומר הפולימרי באותה טכניקה ליצירת תכשיטים,יצירות אומנות וחפצי נוי.
מלפיורי היא טכניקה עתיקה ליצירת תכשיטים וכלים שמקורה במסופוטמיה, איזור דמשק של היום. טכניקה זו הגיע לשיאה במחצית השנייה של המאה ה-15 לפנה"ס ועם התפתחותה של האימפריה המצרית העתיקה הגיע הטכניקה למצריים, במהלך המאה השנייה לפנה"ס וזכתה לשם: "זכוכית הפסיפס".
הרומים והביזנטיים הביאו את הזכוכית והטכניקה לאירופה. בוונציה שבאיטליה התפתחה תעשיה שלמה של עיבוד זכוכית בצבעים ובשנת 1291 החליטו פרנסי העיר ונציה שעיבוד הזכוכית מסוכן לעיר והעבירו את כל יצרני הזכוכית אל האי מורנו. החשש נבע מהפחד מפני שריפות. את הזכוכית מעבדים/מתכים בתנורים בחום מאוד גבוה.
בקישור תרשים של תהליך ייצור גליל (גליל כוכב)של זכוכית בטכניקת מילפיורי מתוך האתר של מוזיאון לאומנות שבמדינת אילינוי בארה"ב.
http://www.museum.state.il.us/exhibits/barker/images/group02/cane_process.jpg
כדי להכין חרוזי מילפיורי מזכוכית צבעונית בשיטה המסורתית, יש צורך בהתכה של שכבות או גלילים של זכוכית. את השכבות או הגלילים מתיכים בעזרת מוט ברזל לתוך תבנית, מקררים את הזכוכית וחוזרים על התהליך.
· מכינים קבוצה של מקלות זכוכית בצבעים, מחברים אותם יחד למקל חדש וצבעוני ומחממים את המקל החדש עד שמקבלים את העיצוב הרצוי.
· השלב הבא הוא מתיחה של המקל. את השלב הזה בדרך כלל עושים שני אנשים כשבניהם צריך להיות תיאום ושניהם צריכים להיות זריזים מכיוון שהזכוכית חייבת להישאר חמה.
· אחרי שנוצר מקל זכוכית בעיצוב הרצוי, פורסים ממנו פרוסות זכוכית מהן יוצרים את החרוזים.
· ניתן לעצב צורות שונות בטכניקה דומה אך היא לא תיקרה: "מילפיורי" מכיוון שהצורות אינן פרחים.
עם התפתחות התעשייה, התפתחה גם תעשיית החומרים לעיצוב, עבודות יד ואומנות. היום, בעזרת החומר הפולימרי שניתן בקלות למצוא בחנויות האומנות, יוצרים בטכניקה דומה מאוד ובצבעוניות מדהימה דברים מאוד דומים לזכוכית.
תהליך העיבוד של החומר הפולימרי דומה לתהליך העיבוד של הזכוכית אך אינו מסוכן וניתן בקלות ליצור לבד. גם כאן יש צורך בהכנה של מקלות/גלילים בצבעים שמאחדים אותם יחד למקל/גליל חדש ואת הגליל החדש יש צורך למתוח ולעצב עד שמגיעים לעיצוב הרצוי. מגליל אחד של חומר פולימרי ניתן להכין כמות מכובדת של חרוזים המספיקה למספר תכשיטים.
· מהגליל החדש פורסים פרוסות עוטפים כדור או קובייה מחומר פולימרי ממנו יוצרים חרוז. את החרוז מכניסים לתנור אפיה בחום נמוך ל-20 דקות. ממתינים שיצטנן ומורחים לקה.
· פרוסות דקות ממקל/גליל ניתן להצמיד לכלים מחומרים שונים (בעיקר זכוכית) ולהדק היטב עד כיסוי מלא. מכניסים לתנור אפיה בחום נמוך ל-20 דקות ממתינים שיצטנן ומורחים לקה.
· להבדיל מהזכוכית עיבוד החומר הפולימרי הוא בידיים, ללא חימום חיצוני.
· ככל שהגליל יהיה ארוך ודק יותר כך אפשר יהיה להכין יותר חרוזים. ניתן גם להכין חרוזים בגדלים שונים בכל שלב של מתיחה/הארכה של הגליל.
· כדי להכין חרוז מושלם:
יש ליצור קובייה קטנה בכמילמטר מקוטר מהגליל.
לחתוך שש פרוסות וכל פרוסה להצמיד לפאה אחת בקובייה.
לגלגל בין כפות הידיים את הקובייה יחד עם הפרוסות עד שיתאחדו.
לחרור את הכדור בעזרת מחט עבה או חוט ברזל.
להכניס לתנור אפיה בייתי ל- 20 דקות בחום 8100.
בשונה מהזכוכית שניתן להתיך אותה בכל שלב ולהתחיל את התהליך מחדש, את החומר הפולימרי לא ניתן למחזר לאחר האפייה. בזמן האפייה הוא מתקשה ולא חוזר למצבו הגולמי.
עיבוד הזכוכית הוא תהליך קשה ומסוכן בגלל העבודה עם תנורים בחום מאוד גבוה. את החומר הפולימרי ניתן להגיש גם לילדים ולאפשר להם ליצור וליהנות.
החומר הפולימרי כחומר גולמי מאפשר להגיע לאיכויות מדהימות של אומנות ויצירה כל מה שצריך הוא הרבה מאוד סבלנות כי תהלכי היצירה הם ארוכים.
האיורים ברשומה לקוחים מהקישור המצורף
http://www.polymerclaycentral.com/cyclopedia/hydrangea.html
כל הזכויות שמורות© תמי גבע עיצובים בפימו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה